מרים טל על התערוכה בבית האמנים בירושלים, "ידיעות אחרונות", 1977
"אביגדור (רנצו) לואיזאדא, יהודי איטלקי, עלה ארצה ערב מלחמת העולם השניה. הוא כיום בן 72 וממשיך לצייר במרץ רב. הוא למד ביסודיות באקדמיה של פירנצה, ספג את המסורת האיטלקית הקלאסית. אך התפתח למודרניסט, ובשלב מאוחר יותר היה לצייר מופשט. האמן היה אחד החברים המייסדים של "אופקים חדשים" והציג איתם. הוא השתתף בביאנאלה של ונציה לפני וגם אחרי עלייתו, וערך מספר תערוכות-יחיד.
בתערוכה הנוכחית, שהיא פרי השנים האחרונות, יש מיספר בדים, בהם פוגשים עדיין עצמים מאונכים ומסוגננים, בקבוקים, אגרטלים וכיוצא באלה, שאינם אלא נקודת מוצא למערכת קווית וצבעונית.
בשלב הנוכחי של יצירתו נטש לואיזאדא את התפוררות הצורה שסגד לה זמן-מה: הצורות עתה ברורות, איתנות, מוגדרות היטב ומתוחכמות למדי. ציורו הוא ציור אינטלקטואלי הוגה, הפונה גם לחושים, בדרך מעודנת. המבוך חוזר בווריאציות שונות: זהו מבוך מורכב, מתוכנן להפליא, שיש בו, אולי, רמז למצבו הנפשי של האדם המודרני. סולם-הצבעים בהיר בדרך כלל, עם רקעים המדגישים את העצמים. פה ושם פוגשים בשרידי קוביזם מתון. הקומפוזיציה כמעט תמיד מאונכת. כפי שהיתה בתקופתו המתארת של הצייר. זו אמנות מוסיקאלית, מתורבתת ביותר. אולי מתורבתת מדי - וישנם גם ציורים שהם כעין תיאורים של פסלים מופשטים. שני ציורים יוצאי-דופן ומוצלחים במיוחד מכילים עיגולים גדולים ולוחות, על כעין רקע כפול. ארבעה רישומים טובים משלימים את התערוכה."
מאת: מרים טל, עיתון "ידיעות אחרונות", 25 בפברואר 1977
